×
Mikraot Gedolot Tutorial
רמב״ם
פירוש
הערותNotes
E/ע
רמב״ם נערה בתולה א׳רמב״ם
;?!
אָ
(א) מי שפיתה בתולה, קונסין אותו משקל חמישים סלעים של כסף מזוקק, וזה הואא הנקרא קנס. וכן אם אנס אותה. וקנס זה מצות עשה של תורה, שנאמר ״ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמישים כסף״ (דברים כ״ב:כ״ט). (ב) ואי זה הוא מפתה ואי זה הוא אונס, מפתה לרצונה, ואונס שבא עליה בעל כרחה:
כל הנבעלת בשדה הרי זו בחזקת אנוסה, ודנין בו דין אונסב, עד שיעידו העדיםג שברצונה נבעלה. וכל הנבעלת בעיר הרי זו בחזקת מפותה, מפני שלא זעקה, עד שיעידו עדיםד שהיא אנוסה, כגון ששלףה חרב ואמר לה, אם תזעקי אהרוג אותך:
(ג) המפותה שלא רצת להינשא למפתה, או שלא רצה אביה ליתנה לו, או שלא רצהו לכנוס, הרי זה נותן קנסהז והולך, ואין כופין אותו לכנוס. ואם רצו, וכנסה, אינו משלם קנס, אלא כותב לה כתובה כשאר הבתולות:
אבל האנוסה שלא רצתח היא או אביה להינשא לאונס, הרשות בידם, ונותן קנסט. רצת היא ואביה ולא רצה הוא, כופין אותו וכונס ונותן קנס, שנאמר ״ולו תהיה לאשה״ (דברים כ״ב:כ״ט), הרי זו מצות עשה. ואפילוי היא חיגרת או סומאיא או מצורעת, כופין אותו לכנוס. ואינו מוציא לרצונו לעולם, שנאמר ״לא יוכל שלחהיב כל ימיו״ (דברים כ״ב:כ״ט), הרי זו מצות לא תעשה.
(ד) ואין לה כתובה, שלא תיקנו חכמים כתובה לאשה אלא כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה, וזה אינו יכול להוציאיג: (ה) היתה אנוסה זו אסורה עליו, אפילו מחייבי עשה, ואפילו שניה, הרי זה לא ישאנה. וכן, אם נמצא בה דבר זימה אחר שכנסהיד, הרי זה יגרשנה, שנאמר ״ולו תהיה לאשה״ (דברים כ״ב:כ״ט), אשה הראויה לו. (ו) כהן גדול שאנס בתולה או שפיתה אותה, הרי זה לא יכנוס, מפני שהוא מצווה לישאטו את הבתולה, ובשעה שישא זו אינה בתולה. ואם כנס, יוציא בגט: (ז) אף על פי שנאמר באונס ״לא יוכל שלחהטז״ (דברים כ״ב:כ״ט), כיון שקדמו עשה, שנאמר ״ולו תהיה לאשה״, הרייז ניתקו לעשה, ונמצאת זו מצות לא תעשה שניתקה לעשה, שאין לוקין עליה אלאיח אם לא קיים עשה שבה, כמו שיתבאר בהלכות סנהדרין:
לפיכך אונס שעבר וגירש, כופין אותו להחזיר, ואינו לוקה. מתה גרושתו קודם שיחזירנה, או שנתקדשה לאחר, או שהיה כהן שאסור בגרושה, הרי זה לוקה, שהרי עבר על לא תעשה, ואינו יכול לקיים עשה שבה:
(ח) אין האונס או המפתה חייב בקנס עד שיבוא עליה כדרכה, ובעדים, ואינו צריך התראה. ומאמתי יהיה לבת קנס, מאחר שלש שנים גמורות עד שתבגור. נבעלה בתוך שלש שנים, אין ביאתה ביאה. בא עליה משבגרה, אין לה קנס, שנאמר ״נערה בתולה״ (דברים כ״ב:כ״ח), לא הבוגרת. (ט) ואחת שיש לה אב אויט שאין לה אב יש לה קנס:
ואלו שאין להן קנס, הבוגרת, והממאנת, והאילונית, והשוטה, והחרשת, ומי שיצא עליה שם רע בילדותה ובאו שנים והעידו שתבעה אותן לזנות עמה, והמתגרשתכ מן הנישואין ועדיין היא נערה בתולה. אבל המתגרשת מן האירוסין, אם נאנסה, יש לה קנסכא, ואם נתפתתה, אין לה קנס:
(י) הגיורת והשבויה והמשוחררת, אם נתגיירה ונפדתכב ונשתחררה והיא בת שלש שנים או פחות, יש לה קנס, ואם היתה בת שלש שנים ויום אחד כשנתגיירה או כשנפדת או כשנשתחררה, אין לה קנס. הואיל וביאתן ביאה, הרי הן כבעולות: (יא) היתה בתולה זו אסורה על האונס או המפתה, אם היתהכג מחייבי כריתות, כגון אחותו ודודתוכד והנידה וכיוצא בהן, או שהיתה מחייבי לאוין, אם התרו בו, הרי זה לוקה ואינו משלם קנס, שאין אדם לוקה ומשלם. ואם לא היתה שם התראה, הואיל ואינו חייב מלקות, הרי זה משלם קנס: (יב) היתה מחייבי עשה, או שניה וכיוצא בהכה שאסורה מדברי סופרים, בין התרו בו בין לא התרו בו חייב בקנס, שאין כאן מלקות. (יג) היתה מחייבי מיתת בית דין, כגון בתו ואשת בנו וכיוצא בהן, בין התרו בו בין לא התרו בו פטור מן הקנס, שנאמר ״ולא יהיה אסון ענוש יענש״ (שמות כ״א:כ״ב), הא אם היה שם אסון אין שם עונש, ואף על פי שהריגת האשה בשגגה, שהרי לא נתכוונו לה, שנאמר ״כי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה״ וכו׳ (שמות כ״א:כ״ב), הא למדת שלא חלקכו באסון בין שוגג למזיד לפטרו מן התשלומין:
והרי הוא אומר ״ומכהכז (נפש)⁠כח בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת״ (ויקרא כ״ד:כ״א), מה מכה נפש בהמה לא חלק בוכט בין שוגג למזיד לחייבו בתשלומין, אף מכה נפש אדם לא חלק בו בין שוגג למזיד לפטרו מן התשלומין.
(יד) והואל הדין לכל עבירה שיש בה מיתת בית דין, שאין בה תשלומין: (טו) בא עליה ומתה, הרי זה פטור מן הקנס, שנאמרלא ״ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה״ (דברים כ״ב:כ״ט), לא לאבי המתה. והוא שתמות קודם שתעמוד בדין:רמב"ם מדויק, מהדורת הרב יצחק שילת (ירושלים, תשפ"א) עם תיקונים, כל הזכויות על המהדורה הדיגיטלית שמורות לעל־התורה. למבוא למהדורה לחצו כאן.
הערות
א ד (מ׳וזה׳): והוא. קיצור מכוון.
ב ד (מ׳בו׳): אותה בדין אנוסה. אך לא אותה דנים אלא את האונס.
ג כך ת2-1. ב1: עדים. בא׳ לית.
ד ד (גם פ): העדים. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.
ה בד׳ נוסף: לה. תוספת מיותרת.
ו בת2-1, ב1 נוסף: הוא. וכך ד (גם פ, ק).
ז ד: קנס. שינוי לשון שלא לצורך.
ח ד: רצה. ושיבוש הוא.
ט בד׳ נוסף: והולך. אך בכתבי⁠־היד לית.
י ת2-1, ב1: אפילו. וכך ד (גם פ, ק).
יא ת1: סומה. ת2: סומאה.
יב ד: לשלחה. אך בכתוב באונס כבפנים.
יג ד: להוציאה. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.
יד ד: שכנס. שינוי לשון לגריעותא.
טו ד: ליקח. שינוי לשון שלא לצורך.
טז ד: לשלחה. כנ״ל הל׳ ג׳ הערה 9.
יז בד׳ נוסף: זה. תוספת מיותרת.
יח כך ת2-1, ב1. בא׳ לית.
יט ד: ואחת. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.
כ ד: והמגורשת. וכן לקמן. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.
כא בד׳ (גם פ) נוסף: וקנסה לעצמה. ואין בכך צורך, כי יפורש להלן ב, טז.
כב ב1: ונפדית. וכן לקמן. וכך ד (גם פ, ק).
כג בד׳ נוסף: אחת. ואין בכך צורך.
כד ב1: או דודתו. וכך ד.
כה ד: בהן. אך חייבי עשה אסורות מן התורה.
כו בד׳ נוסף: הכתוב. אך בכתבי⁠־היד לית.
כז ת2-1, ב1: מכה. וכך ד (גם פ, ק). אך בכתוב כבפנים.
כח אשגרה מפסוק קודם (ויקרא כד, יח).
כט ד: הכתוב. וכן לקמן. אך בגמ׳ כתובות לח. כבפנים.
ל ד: וכן. שינוי לשון לגריעותא.
לא ד: שאמר. וטעות הדפוס היא.
E/ע
הערותNotes
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Rambam
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144